הקיץ הגיע ועמו החום והפטריות ברגליים. נכון, זה מציק, מאדים ומגרד, אבל אל דאגה, אתם לא לבד. מסתבר שכ-50 אחוז מאוכלוסיית העולם סובלים מפטרת, וגם יש לה פתרונות
מאת: אורית רונאל
נכון, יש צרות גדולות מזה, אבל לפעמים פטרת רגליים, אחת המחלות השכיחות ביותר, יכולה להציק מאוד. זה אדום, מתקלף ומגרד ובעיקר מאוד לא נעים. בימות הקיץ החמים והלחים הרבים שעוד לפנינו יש לנו סבירות גדולה יותר להידבק. אז מדוע הפטריות מופיעות, ומה אפשר לעשות בנידון?
"כ-50 אחוז מאוכלוסיית העולם סובלת מדרגות שונות של פטרת רגליים", מסביר ד"ר אבנר שמר, רופא עור בכיר בבית חולים שיבא, תל השומר. "ההידבקות בפטרת הרגליים היא פונקציה של שני גורמים: הימצאות הפטרייה בסביבה והנטייה הגנטית להידבק, שלה יש השפעה מכריעה. אדם נולד עם הנטייה הזו, וכשהוא נמצא במגע עם הפטרייה הוא, בניגוד למישהו שאינו נושא את הנטייה הגנטית הזו, בעל סבירות גבוהה להידבק. ההידבקות יכולה להתרחש בשלוש דרכים: מאדם לאדם במגע ישיר, מהקרקע לאדם ומבעל חיים לאדם".
הפטרת שבין אצבעות הרגליים שכיחה ביותר בישראל בחודשי הקיץ. החום והלחות מקיימים מצע נוח לגדילת פטריות, המתמקמות בעיקר בין האצבע הרביעית לחמישית בכף הרגל. באזור זה הצפיפות מירבית, והיא מאפשרת לפטרייה לחיות בתנאי דלוקס של חושך, לחות וחום.
"פטריות קיימות כמעט בכל מקום", אומר ד"ר יורם הרט, מומחה למחלות עור, "הן נמצאות בכל רצפה, בכל בית ובכל בריכה. אנשים שיש להם נטייה גנטית להידבקות בפטרייה צריכים להיזהר שבעתיים במקומות ציבוריים, ללכת בקבקבים, לאוורר את הרגליים, לנעול נעליים מאווררות, ולהימנע מנעילת נעליים סגורות, מגומי עבה או מלבישת גרבי ניילון. גם אנשים שאינם בעלי נטייה כזו עלולים להידבק, אם הם חשופים במידה גדולה מאוד לפטרייה".
זהירות, לא לקלף
בעולם קיימות יותר מ-300 אלף סוגי פטריות, אבל רק עשרות בודדות מהן פוגעות באדם. פטריות הרגליים ניזונות מחומר חיצוני שנמצא על עור האדם, ומגרות את המערכת החיסונית לתגובה, כך נוצר האודם בעור שמגרד, מתקלף ומציק. יש מספר ביטויים שונים לפטרת הרגליים: הסוג השכיח ביותר הוא הפטרת שבין אצבעות הרגליים. הסוג השני – כף רגל אדומה עם קשקשים לבנים (כף רגל ולא גב כף הרגל), הסוג השלישי – עור כף הרגל מעובה וגס מאוד וצורה רביעית – הופעת שלפוחיות זעירות בכף הרגל שמגרדות מאוד.
הטיפול הרגיל המוצע לפטרת הוא מריחת משחה אנטי פטרייתית. האבחנה הראשונית נעשית על ידי הרופא ולא במעבדה. הרופא אמנם לא מאבחן את סוג הפטרייה באבחון קליני, אבל מרבית המשחות שקיימות בשוק היום נותנות מענה לסוגים רבים של פטריות, ולכן אין צורך בדרך כלל לאבחן את סוגה. במקרים שבהם הטיפול שהציע הרופא אינו יעיל או במקרים גבוליים, מבצעים בדיקת מעבדה שנותנת תשובה חד משמעית לנוכחות הפטרייה והסוג שלה בתוך כשלושה שבועות. המשחות המוצעות בשוק יעילות במקרים רבים, וניתנות בחלקן ללא מרשם רופא. אך גם אחרי שהפטרייה נעלמה מאצבעות הרגליים, מומלץ להמשיך ולמרוח אותה כפעם בשבוע כדי למנוע הידבקות נוספת, שכן פטריות נוטות לחזור ולהופיע ב-20 אחוז מהמקרים.
כיצד פועלות המשחות נגד פטריות? רונית שגב, ביולוגית ומפתחת מוצרי עור, מסבירה: "הפטרייה היא יצור חד תאי המוקף בדופן קשיחה יחסית, המגינה עליה ושומרת את שלמותה המבנית. רוב התכשירים נוגדי הפטריות למעשה פוגעים בדופן הזאת בצורות שונות. כדי לא לפגוע בנושא הטפיל, כלומר באדם, החומרים הללו פוגעים בשטחים על הטפיל עצמו, השונים במאפייניהם מרקמת העור האנושית.
החומרים השכיחים הקיימים בתכשירים למריחה על העור הם טולנפטאט או זינק-אונדצילנט. רוב התכשירים מכילים אחד מהחומרים הללו, אך גם אפשר למצוא שילוב מנצח של שניהם. להגברת החדירה לעור אפשר להוסיף חומצה סליצילית, המקלפת את העור ומסייעת לספיגה טובה יותר".
אך לא תמיד מריחת משחה פותרת את הבעיה. כאשר הפטרייה מסרבת להיעלם למרות מריחה אפקטיבית של המשחה, אפשר לקבל תרופה דרך הפה, המגיעה דרך הדם אל העור. "כ-50 אחוז מהמטופלים אינם מגיבים לטיפול מקומי", אומר ד"ר שמר, "המשחות יעילות רק למקרים קלים עד בינוניים, לכן רבים נאלצים לקבל תרופות דרך הפה שיעילותן גבוהה הרבה יותר. עם זאת, לכדורים תופעות לוואי שאינן שכיחות כמו כאבי ראש, כאבי בטן, פריחות ועלייה באנזימי הכבד".
"רבים מהפדיקוריסטים נוהגים לקלף בסכין את האזורים היבשים והסדוקים הנגועים בפטרת, וזו טעות", אומרת שגב. "זה גורם החמרת הבעיה עם השנים, משום שהקילוף מסיר לא רק תאים פגועים, אלא גם תאים חיים. הוא גם אינו פותר את הבעיה מן השורש, וכך העור החדש שנחשף מזדהם בשנית וחוזר חלילה. יש לתת טיפול ממוקד ויעיל לפטרת עד היעלמותה".
על שנדמה אולי כי מדובר במחלה קלה שאינה מתבטאת ביותר מגירוי מציק בעור, יש להקפיד על הטיפול כדי למנוע הסתבכויות של הפטרת. ד"ר שמר: "הזנחה חמורה של הפטרת עלולה לגרום זיהום שנקרא 'שושנה' – זיהום חיידקי שחודר לעור, או תגובות אלרגיות שונות, שנגרמות מחלקיקים קטנים של פטרייה החודרים לזרם הדם, וגורמים תגובה אלרגית בחלקים שונים של הגוף". ד"ר הרט: "כשמזניחים פטרייה עלולים לסבול מזיהומים קשים עד כדי כך שאי אפשר ללכת בלי לסבול מכאבים. חיידק שיכול להיכנס לרקמות העמוקות יותר של הגוף יכול לגרום זיהום עמוק, חום וכאבים. פטרייה לא יכולה להיעלם מאליה, ועל אף שזה לא מסכן את החיים, אסור להזניח את זה".
הפתרון: אכלו בריא
בזמן שרופאי העור מתייחסים לפטרת כבעיה קלה יחסית, ומציעים לנו תכשירים לטיפול מקומי, הרפואה האלטרנטיבית דווקא רואה בבעיה הזו אינדיקציה לבעיה עמוקה הרבה יותר, שבה טיפול מקומי בלבד אינו יעיל. "הרפואה המערבית רואה בנגישות לסביבה לחה את הבעיה, אבל הרפואה הסינית וההומיאופתיה טוענות שלא משנה מה הסביבה, פטרייה לא תתפתח אם אין בעיה פנימית, ואם הגוף מאוזן", אומר ד"ר רואי גוניק OMD., ND , מטפל ברפואה סינית, בנטורופתיה ובהומיאופתיה. "אם היא תתפתח במקרים כאלה זה יהיה רק באופן זמני.
"על פי הרפואה הסינית העור נשלט על ידי הריאות, והן מקבלות הזנה אנרגטית מהטחול. לטחול יש השפעה על איכות הדם ועל איכות החומרים הזורמים בגוף וכמו כן על מערכת העיכול. אם התזונה טובה, עתירה בוויטמינים, בסיבים ובאבות המזון, ישמור הטחול על האיזון שלו, ואז תעבוד מערכת העיכול בצורה יעילה יותר, ומכאן שהראות יקבלו את ההזנה התקינה מהטחול, ויזינו כמו שצריך את העור. כשהעור לא מקבל את ההזנה בצורה תקינה, אז כף רגל שנמצאת במקום חם ולח הופכת למצע נוח לצמיחה של פטרייה".
גוניק מציע לעבור אבחון מדויק של מטפל המשלב תובנות של נטורופתיה ורפואה סינית, ויכול לתת מענה כולל יותר באמצעות תזונה מתאימה הכוללת בדרך כלל מזונות כמו אורז מלא, ירקות שורש, קינואה והפחתה משמעותית במתוקים, במזונות מעובדים ובמוצרי חלב.
"פטרייה בכפות הרגליים בדרך כלל מעידה על היווצרותה של קנדידה, פטרייה של מערכת העיכול", מסבירה הנטורופתית שירי כספי, "כשהקנדידה יוצאת מאיזון היא מאפשרת לפטריות חיצוניות להתפתח, וזה מתבטא בפטריות בעור וברגליים. הטיפול המומלץ הוא חיצוני ופנימי גם יחד. כלומר טיפול במשחות ובשמנים מקומיים וחיזוק מערכת העיכול, כדי לצמצם את הקנדידה. מומלץ לעשות ניקוי גוף של שלושה עד ארבעה חודשים על ידי הימנעות מכל אותם מזונות שמשמשים אוכל לפטריות, כמו שמרים, חיטה וסוכרים. בדרך כלל אם משיגים איזון במערכת העיכול, אפשר להיפטר מהפטרייה החיצונית".
לטפטף שמן עץ התה
גם לארומתרפיה יש תשובה הוליסטית לטיפול בפטרת הרגליים. רחלה בוגין, מורה לארומתרפיה במכללת רידמן, טוענת גם היא כי הפטרת היא רק סימן לחולשה אחרת, של מערכת החיסון. "אנחנו מסתכלים על התופעה הזאת כביטוי לסוג של סטגנציה, תקיעות", היא אומרת, "הרי גם אם מורחים משחה זה בדרך כלל לא עוזר. הפטרייה חוזרת ולא נפטרים ממנה. לכן כדי לטפל בזה צריך לטפל במשהו עמוק יותר.
"אדם שנמצא במצב של תקיעות בחיים שלו, המערכת החיסונית שלו תהיה חלשה יותר, ותהיה לו נטייה להידבק בפטריות. זה בפירוש מצב רגשי. אי אפשר לנתק את ארבעת הרבדים של האדם: הפיזי, המנטלי, הרגשי והרוחני זה מזה, לכן התשובה צריכה להיות הוליסטית".
בוגין ממליצה לטפטף שמן עץ התה באזור הנגוע. "זה הורג את הפטרייה, ובכמות נכונה זה נספג בעור אל מחזור הדם ומשפיע על הגוף כולו. גם שמן קורנית, שמן קינמון וציפורן עושים את העבודה, אבל יש למהול אותם בחומרים נוספים. השמנים האתריים חודרים אלינו לגוף דרך הריח, ומשפיעים על ההתנהגות שלנו. שמן עץ התה יוצר תגובה רגשית של רצון לקחת את העניינים לידיים ולהזיז דברים, לכן הוא עוזר מאוד לצאת מתקיעות. כדאי להתייעץ עם מומחה ולהמשיך את הטיפול למשך חצי שנה לפחות, מפני שלפטרייה יש נבגים והיא עלולה לפרוץ שוב".